החלטה בתיק ב"ש 90684/06

      לפני ערר על החלטת כב' השופט ויטלסון ב- ב"ש 1062/06 (תעבורה-ת"א) , על-פיה נפסלה העוררת מלנהוג עד תום ההליכים מעבר לתקופה של 6 חודשים.

      לטענת בא-כוח העוררת, שגה בית-משפט קמא כאשר לא קצב הפסילה ולא תחם תקופה בת 6 חודשים, זאת בעקבות הלכת בית-המשפט העליון ב- בש"פ 8514/05 איוב אבו-צעלוק, תק-על 2005(3), 3487 . בנוסף, נטען על-ידי בא-כוח העוררת כי תקופה של 6 חודשים היא תקופה די והותר לצינון ראשוני (אציין כי אנו מצויים רק 3 חודשים לאחר החלטת הפסילה!). מוסיף וטוען כי אין מקום להורות על פסילה עד תום ההליכים בטרם הרשעה, שכן העוררת מכחישה אשמתה מכל וכל.

      בעל-פה הוסיף וטען בא-כוח העוררת, כי בית-משפט קמא טעה כשקבע קיומן של ראיות לכאורה. בכתב-האישום לא מיוחסת לעוררת עבירה של סירוב להיבדק ועל-כן אי-אפשר לייחס לעוררת הסירוב. אין ראיות לכאורה לאשמתה בנהיגה בשכרות, ומכאן שיש לקבל את הערר ולאפשר לעוררת לקבל לידיה את רישיון-הנהיגה.

      טענותיו נתמכות במכתב "אנגלו סכסון", שם עובדת העוררת, המאשר כי רישיון-הנהיגה של העוררת דרוש לה לצורך העבודה היומיומית, שאם לא כן, תופסק עבודתה.

      לגופו של עניין דין הערר להידחות.

1.     בית-משפט קמא קבע קיומן של ראיות לכאורה לצורך הרשעת העוררת בעבירה של נהיגה בשכרות.

      בית-משפט קמא לא טעה בקביעתו זו.

2.     מתוך עיון בטופס בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות, עולה כי שעה קודם לתפיסתה, לערך, הודתה העוררת כי שתתה וודקה עם "רד-בול", כוס אחת. עמידתה לא יציבה. הליכתה על קו לא יציבה. הצליחה בהבאת אצבעות הידיים לאף בעיניים עצומות. ריח חזק של אלכוהול נדף מפיה. הופעתה מרושלת. התנהגותה פרועה, בתוספת כי התפרעה במהלך הנסיעה בניידת. דיבורה עובר מנושא לנושא ללא קשר וללא הפסקה.

      מתוך דו"ח-הפעולה עולה, כי האירוע התקבל בשעה 04:36 לפנות בוקר, השוטר הגיע בשעה 04:41 לפנות בוקר, העוררת עוכבה, מופיע תיאור התאונה, ובהמשך דו"ח-הפעולה, מצויין כי העוררת, בהיותה נהגת רכב מס' 1, נלקחה על-ידי עורך דו"ח-הפעולה ושתי שוטרות נוספות לנמל תל-אביב, על-מנת לבצע בדיקת ינשוף, שלא צלחה. במהלך הנסיעה החלה להשתולל ולקלל. בשל כך נאזקה, ודיבורה היה:

"'זונות, שרמוטות, אני ממשפחה מכובדת מרמלה, כוס-אמק, יש לכם פנים יפות חבל, אנחנו ניפגש על אזרחי'. בנוסף, הדפה אוכל ביד ימין, בעטה באתי גינון שישבה לידה מאחור. לאחר שנאזקה המשיכה לקלל.

בעמדת בדיקת ינשוף לא הצליחה לנשוף מספיק, ולכן נלקחה לאיכילוב לבצע בדיקת דם."

      מתוך זיכרון-דברים שרשם השוטר אלון ניסן, באותו מועד בשעה 05:50 בבוקר, עולה כי בהגיע העוררת והשוטר לבית-החולים "איכילוב", סירבה למסור בדיקת דם. הוסבר לה כי על-פי החוק היא חייבת למסור, אך עמדה בסירובה בטענה שהיא לא רוצה.

      אכן, לא מיוחסת לעוררת עבירה של סירוב להיבדק, אך עצם הסירוב, פעולת הסירוב, מהווה ראיה, שיש בה חיזוק לראיות לכאורה הקיימות בידי התביעה להרשעתה בעבירה של נהיגה בשכרות.

3.     עבירת הנהיגה בשכרות חמורה מאין כמוה. השותה והמעז לעלות ולנהוג על רכב בהיותו תחת השפעת משקה משכר, ובנהיגה בשכרות, כמוהו כמי שלוקח כלי-רצח לידיו, עולה ונוהג על כביש, כשתוצאות נהיגה זו אינן ידועות, אך קיימת אפשרות, כפי שלמדנו בעבר מנהיגתם של שיכורים, כי נטלו חיים בדרך נהיגתם.

        המחוקק התייחס לחומרת העבירה, ולא בכדי קבע עונש מינימום חובה בן 24 חודשי פסילה בפועל לנוהג בשכרות.

4.     מכאן, משקיימות ראיות לכאורה להרשעתה בעבירה של שכרות, יש מקום לפסילת עד לתום ההליכים בשל חומרת העבירה אמור לעיל.

      זאת ועוד - לצורך פסילה עד תום ההליכים ישקול בית-המשפט לא רק הנהיגה עובר לביצוע העבירה, אלא עברו התעבורתי של הנאשם העומד בפניו.

      במקרה שלפנינו, מדובר בעוררת המחזיקה ברישיון-נהיגה משנת 2001, ונרשמו לחובתה הרשעות קודמות המעידות על נהיגה המסכנת את המשתמשים בדרך, כגון: אי-ציות לתמרורים, שימוש בטלפון נייד שלא כדין שיש בו כדי להסיח הדעת מהנהיגה גופה.

5.     לעניין הלכת אבו-צעלוק , לא נקבע כי תיחום התקופה יעמוד על 6 חודשים ולא יותר. נקבע באותה הלכה, כי יש לתחום את התקופה (גם מעבר ל-6 חודשים), אך לא להשאירה פתוחה עד תום ההליכים בלא כל תיחום מועד שהוא.